הוועדה המיוחדת להסדרת מעמדם של תלמידי ישיבות, ושילובם של בוגרי ישיבות בשירות צבאי, בשירות לאומי-אזרחי ובתעסוקה בראשות ח"כ דוד אמסלם, התכנסה היום (שלישי) לישיבה הראשונה.

יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם אמר "אחרי 70 שנה, אנחנו מביאים היום לדיון הצעת חוק בה מוצע הסדר היסטורי בהסכמה ולא בכפיה, הסדר שיהיה טוב לכל הצדדים".

הדיון נפתח בסקירה של היועמ"ש של מערכת הביטחון ויו"ר הוועדה שמינה שר הביטחון עו"ד איתי אופיר אשר הציג את מסקנות הוועדה שעל בסיסם נכתבה הצעת החוק "סברנו שיש צורך בהסכם פרגמטי. וכן לתת זמן לתהליכים התרבותיים כלכליים שמתרחשים במגזר.

"הוועדה מכירה בערך לימוד התורה בעם ישראל", אמר אופיר והוסיף, "קבענו יעדים ל-20 שנה בעליה הדרגתית. הצבנו יעדים שמבחינת צה"ל מאתגרים את הצבא וניתן לעמוד בהם. בטווח הנראה לעיין לא נצמצם את אי השוויון לחלוטין. היעדים מחולקים לעשור, לפי טבלה מספרית שמשקפת עליה קבועה בשיעור שהולך וקטן מ-8% עד 5% בסוף העשור".

"החל מהעשור השני, הצענו גידול דומה לשנתון הגיוס שהיום עומד על כ-9,000 איש בקצב ממוצע שנתי של כ-4.5%. אי עמידה ביעדי הגיוס, תציב השלכה כלכלית. לשנתיים הראשונות לא יהיו משמעויות לאי עמידה ביעדים. אי עמידה ביעד, תגרום לקיזוז מתקציב הישיבות בשנה שלאחר מכן", העלה אופיר את סוגית הסנקציות הכלכליות על שולחן הוועדה.

אופיר פירט: "אם שיעור הגיוס יעמוד נניח על 92% מהיעד, בשנה השלישית והרביעית הקיצוץ יהיה בשיעור אי העמידה ביעד, קרי הפחתה של 8%. מהשנה החמישית ואילך, הקיצוץ יוכפל ל-16%. יש ישיבות ששיעור הגיוס בהם הוא אפס וכנראה יישאר אפס. אולם אנו סבורים שלא ניתן להשית קנס גדול יותר על ישיבות שמהם לא מגייסים כלל. לקבוע שישיבות שלא יגייסו כלל, יפגעו באחוז גבוה יותר מהתקציב, זו אמירה קשה. מתוך הקיצוץ, נוציא ישיבות מעודדות גיוס. ישיבות שמתוכם יתגייסו 20% ומעלה. ברגע שישיבה עוברת את רף ה-10% גיוס, נבודד אותה והיא תהיה מחוץ למעגל הסנקציות. אם נגלה אי עמידה ביעד הגיוס, לא יהיה ניתן להעלות את התקציב של השנה הבאה. שנה בה אי עמידה ביעדי גיוס יהיה מ- 94% ומטה, בסיס התקציב המקסימאלי לשנה הבאה, יהיה גובה התקציב של השנה שעברה", אמר.

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) הגיב לדבריו ואמר "הסנקציות הכלכליות על הישיבות, יחולו על כולם "צדיק כרשע". אתה לא יכול למנוע מאתנו להגדיל את התקציב משום שזה לא חוקתי. אם אני יבקש להגדיל את תקציב הישיבות, אתה בעצם אומר שתמנע זאת ממני. זה לא יעלה על הדעת. תיאורטית, אם שר האוצר יהיה יאיר לפיד, והוא יקצץ את תקציב הישיבות בחצי כפי שאכן קרה בעבר, בעצם לא נוכל להחזיר את התקציב למתכונתו הקודמת בממשלה אחרת".

ח"כ עומר בר לב (המחנה הציוני) הגיב לדברי ח"כ סמוטריץ' ואמר "על אותה תיאוריה, יתכן שסגן השר ליצמן יהיה ראש הממשלה והוא יכפיל את התקציב ואז בסיס התקציב יהיה כפול".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר: "גם אחרי 70 שנה, לא למדנו שיש בנינו פערים ערכיים. אנחנו חיים בשני עולמות שונים. אתם לא מכירים עולם שלם ולכן לא מאמינים בו. אין דבר נעלה יותר מלימוד התורה, אין לאף אחד זכות למנוע את זה, אולי בכח הזרוע. זה המסלול הכי קשה והכי תובעני. תמריצים או פיתויים לא יועלו, אנחנו לא שם".

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) אמר: "הדיון פה נערך על בסיס שתי תפיסות עולם שונות. אנחנו מאמינים באמונה בסיסית ופשוטה שאין לנו זכות קיום ללא לימוד התורה. וזו האחריות שלנו לשמור על לימוד התורה. יש כאלו שלא מאמינים בכך וסבורים שזו השתמטות. השופט סולברג שהיה בדעת מיעוט כתב בפסק הדין שלא מדובר בפגיעה בשוויון. זו אינה קבוצה אשר מופלית לטובה. הוויכוח נובע מתפיסות עולם שונות. זאת האמת שלנו".

מנכ"ל הרשות לשרות לאומי אזרחי מר שר שלום ג'רבי אמר בדיון: "84% מהמתנדבים מקרב ציבור החרדי הם גברים. לעומת המגזר הלא יהודי, בו 90% הם נשים. בשירותי הלאומי יש היום 1,500 חרדים. השנה התגייסו כ-1,000 איש בשני מסלולים. יש 13 מתנדבים בזק"א, פרמדיקים במד"א ועוד 576 איש, לעומת יעד שנתי של 2,000 איש".

"אנחנו לא עומדים ביעדי הגיוס לחרדים עקב השכר הנמוך", אמר ג'רבי ופירט: "בשירות הלאומי מתנדב מקבל 1,860 ₪ לחודש, לעומת חייל בצבא שמקבל 5,600 ₪ כתשלומי משפחה. במסלול ביטחוני אזרחי המתנדב משרת 36 שעות שבועיות ומקבל 3,860 ₪. לעומתם, אברך כולל מקבל מלגה של כ-2,000 ₪ לחודש. למה שהוא יבוא לעשות שירות, כאשר המלגה גבוה יותר. ברור שמשרת בצבא צריך לקבל שכר גבוה יותר אולם חייבים להעלות את שכר המשרת בשירות לאומי".

יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם הגיב ואמר "אם הצבא משלם תשלומי משפחה, למה בשירות הלאומי הוא לא מקבל סכום דומה כתשלומי משפחה? המשפחה היא אותה משפחה בין אם הוא משרת ובין אם הוא מתנדב בשירות לאומי".

ח"כ עמר בר-לב (המחנ"צ) אמר "אני מכיר בערך לימוד התורה ומי שבאמת לומד תורה, צריך לאפשר לו ללמוד לעומת מי שלא לומד, שיתגייס. אולם נראה לי שקבעתם רף נמוך. על סמך מה קבעתם את יעדי המכסות? שאל בר-לב. הרושם שלי הוא שהם נקבעו על בסיס קלות השגתם. קבעתם יעד שקיים היום ואין בו משימה או אתגר".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' אמר "לא צריך להכביר במילים בתפיסת חשיבות השירות הצבאי, אולם לא פחות מזה, עצם לימוד התורה. אדם שתורתו אומנותו תורם ומשרת את המדינה לא פחות מחייל שמשרת בצה"ל. רוב המשרתים בצה"ל לא מסתכנים בשדה הקרב. לעיתים חייל פשוט ב-8200 מביא ידיעה חשובה מאוד והוא כלל לא מסתכן אלא יושב בחדר ממוזג. החייל ובחור הישיבה שווים במעמדם ובתרומתם למדינת ישראל".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) אמרה "הייתי רוצה שיהיה שוויון, אולם צריך להפסיק לדבר בסיסמאות. מרבית החיילים אינם לוחמים ורק כ-10% משרתים במילואים. אז אין שוויון. אם המטרה לייצר שוויון, את ההצעה הזו רחוקה מלייצר אותו. לדבריה, אני נגד סנקציות פליליות או כלכליות. אנחנו רוצים לשחרר את בחורי הישיבה מעול הישיבות כדי שהם ישתלבו בשוק התעסוקה. הצבא הוא נכס. משוחררי 8200 מרוויחים משכורות שאנחנו רק חולמים עליהם".

תא"ל במיל' יהודה דובדבני אמר "הקמתי את גדוד נצח יהודה לנוער החרדי. יש לי ניסיון של 20 שנה. התחלתי עם 30 חיילים, נכון להיום, כבר שירתו כ- 15,000 חרדים ומדברים על יעד של 3,000 חיילים לשנה. מי שלומד, שילמד, אני לא רוצה אותם בצבא. מי שלא לומד, שיתרום לצבא ולתעסוקה. לדבריו, מי שלמד גמרא, יש לו ראש אדיר. מי שהיה ב-8200 רואה מה יש להם. הם לומדים בשלושה חודשים מה שהצבא מלמד חיילים אחרים בתשעה חודשים. תראו איזה עזרה ואחווה הדדית יש בציבור החרדי. צריך להבין את הנער החרדי שאין לו את התמיכה של הבן דוד שלחם בסיירת. צריך לתת לו תנאים כדי שיוכל לשרת ולחזור לבית אבא".

הדיון בהצעת החוק ימשך מחר.